אליס בארץ הפלאות

המהדורה הראשונה של אליס בארץ הפלאות יצאה לאור בשנת 1865 כאשר חתום על הספר הסופר לואיס קרול. שמו האמיתי של לואיס קרול הוא צ'רלס לודוויג דודג'סון. ספר זה מוגש לכם בתרגום חדש (שנת 2011) מאת יוסף נפקר, ומשובץ באותם איורים שצייר סר ג'ון טניאל עבור המהדורה הראשונה של הספר, לפני 154 שנה.

עדותה של אליס - פרק עשירי

אליס בארץ הפלאות – פרק עשירי

"כאן!”קראה אליס. היא קפצה בכזאת זריזות, שפגעה בדוכן המושבעים, מפילה את כל חבר המושבעים על ראשי הקהל שישב למטה.
"הו, אני מצטערת!” היא קראה בטון מופתע.
"המשפט לא יכול להימשך,” אמר המלך, “עד שכל חבר המושבעים ישובו למקומם הנכון,” אמר ושלח מבט קשוח כלפי אליס.
"מה את יודעת על העניין הזה?” אמר לאליס.
"שום דבר,” אמרה אליס.
המלך קרא מתוך הספר שלו: “חוק מספר ארבעים ושתיים. כל האנשים שבגובה קילומטר צריכים לעזוב את בית המשפט.”
"אני לא בגובה קילומטר,” אמרה אליס.
כמעט שני קילומטרים,” אמרה המלכה.
אליס הופכת את דוכן המושבעים

"ובכן,אני לא הולכת בשום פנים ואופן,” אמרה אליס.
המלך החוויר וסגר את הספר שלו במהירות. “תשקלו היטב את פסק הדין שלכם,” הוא אמר לחבר המושבעים, בקול נמוך ורועד.
"יש עדויות נוספות, בבקשה ממך הוד מלכותך,” אמר הארנב הלבן, קופץ בזריזות. “המסמך הזה צץ עכשיו. נראה שזה מכתב שנכתב על ידי האסיר אל...אל מישהו.” הוא פרש את הנייר כאשר דיבר והוסיף, “זה לא מכתב, אחרי הכל; אלה הם כמה פסקאות.”
"בבקשה, הוד מלכותך,” אמר הנסיך, “אני לא כתבתי את זה והם לא יכולים להוכיח שזה אני. אין שֵם חתום בסוף המסמך.
אתה בוודאי מתכוון שהתלוצצת, אחרת היית חותם את שמך כמו אדם ישר,” אמר המלך. נשמעו מחיאות כפיים על כך.
"קרא אותם,” הוא הוסיף, ופנה לעבר הארנב הלבן.
השתררה שתיקה גדולה בבית המשפט כאשר הארנב הלבן קרא את הפסקאות.
"זוהי העדות החשובה ביותר ששמענו עד כה,” אמר המלך.
"לא מאמינה שיש לזה משמעות,” העזה אליס.
"אם אין לזה שום משמעות,” אמר המלך, “ זה יחסוך מהעולם צרות, את יודעת, כי אנחנו לא מחפשים צרות. נניח לחבר המושבעים לשקול את פסק הדין שלהם.”
"לא, לא!” אמרה המלכה. גזר הדין קודם...פסק הדין אחר כך.”
"שטויות!” אמרה אליס בקול רם, “הרעיון הוא שיש קודם פסק דין ואחר כך גזר דין.”
"נצרי את לשונך!” אמרה המלכה, והפכה כולה לסגולה
"אני לא!” אמרה אליס.
"ערפו את ראשה!” המלכה צעקה במלוא גרונה. איש לא זז.
"למי איכפת בכלל ממך?” אמרה אליס (היא גדלה למלוא קומתה בזמן הזה). “אתם רק חפיסת קלפים.”
בדיוק באותו הרגע, כל החפיסה התעופפה באוויר לעברה; היא צווחה בקול, חצי מתוך פחד, וחצי מתוך כעס, ניסתה להלום בהם, ומצאה את עצמה שוכבת על גדת הנחל, כשראשה בחיקה של אחותה, אשר גרפה בעדינת עלים יבשים אשר נשרו מהעצים על פניה.

"התעוררי,אליס יקירה!” אמרה אחותה. “מדוע, ישנת כל כך עמוק.”
"הו, היה לי חלום כזה מסקרן!” אמרה אליס. והיא סיפרה לאחותה, ככל שהצליחה להיזכר, כל ההרפתקאות המוזרות שקראתם אודותיהם. אליס קמה ורצה, חושבת תוך כדי ריצה, איזה חלום נפלא זה היה.

תורגם לעברית על ידי
יוסי נפקר