אליס בארץ הפלאות

המהדורה הראשונה של אליס בארץ הפלאות יצאה לאור בשנת 1865 כאשר חתום על הספר הסופר לואיס קרול. שמו האמיתי של לואיס קרול הוא צ'רלס לודוויג דודג'סון. ספר זה מוגש לכם בתרגום חדש (שנת 2011) מאת יוסף נפקר, ומשובץ באותם איורים שצייר סר ג'ון טניאל עבור המהדורה הראשונה של הספר, לפני 154 שנה.

מסיבת תה מטורפת פרק שביעי

אליס בארץ הפלאות / פרק שביעי
היה שם שולחן ערוך מתחת לעץ לפני הבית, והארנב הנמרץ והכובען שתו תה; נמנמן ישב ביניהם,שקוע בשינה עמוקה.
השולחן היה רחב ממדים, אבל כל השלושה הצטופפו יחדיו בפינה אחת. “אין מקום! אין מקום!” הם הזדעקו כשהבחינו באליס מתקרבת. “יש המון מקום!” אמרה אליס בכעס, והתיישבה בכורסה גדולה בקצה השולחן.
אליס, הכובען המטורף,הנמנמן, והארנב
הכובען פקח את עיניו לרווחה כששמע את הדברים, אבל כל מה שהוא אמר היה, "מדוע עורב הוא כמו שולחן כתיבה?”
"אני שמחה שהם התחילו לחוד חידות...אני מאמינה שאני מסוגלת לנחש את התשובה,” היא הוסיפה בקול.
"האם את מתכוונת לכך שאת חושבת שאת יכולה למצוא את התשובה לזה?” אמר הכובען.
"בדיוק כך,” אמרה אליס.
"אם כך את צריכה לומר למה את מתכוונת,” המשיך הכובען.
"זה מה שאני עושה,” מיהרה אליס להשיב; "לפחות....לפחות אני מתכוונת למה שאני אומרת...זה אותו הדבר, אתה יודע.”
"באותה המידה יכולת לומר,” הוסיף הנמנמן, שנראה מדבר מתוך שינה, שאני נושם כשאני ישן, זה אותו הדבר כמו, אני ישן כשאני נושם.
"זה בדיוק אותו הדבר לגביך,” אמר הכובען, ושפך מעט תה חם על אפו של הנמנמן. הנמנמן טלטל את ראשו בחוסר סבלנות ואמר, מבלי לפקוח את עיניו, “כמובן, כמובן; זה בדיוק מה שרציתי להעיר לגבי עצמי.”
"האם ניחשת כבר את החידה?” אמר הכובען, פונה שוב לאליס.
"לא, אני מרימה ידיים,” השיבה אליס. “מהי התשובה?”
"אין לי שמץ של מושג,” אמר הכובען.
"גם לי לא,” אמר הארנב.
אליס נאנחה. “אני חושבת שאתה יכול לעשות שימוש טוב יותר בזמן,” היא אמרה, “מאשר לבזבז אותו בחידות שאין להן תשובה.”
"קחי עוד קצת תה,” אמר הארנב לאליס בארשת רצינית.
"עדיין אין לי כלום,” ענתה אליס בטון נעלב, “אז אני לא יכולה לקחת עוד.”
"את מתכוונת שאת לא יכולה לקחת פחות,” אמר הכובען; "זה קל מאוד לקחת יותר מאשר לקחת כלום.”
ואז, אליס קמה והסתלקה לדרכה. הנמנמן נרדם מייד וגם האחרים לא שמו לב שהיא הולכת, אף על פי שהיא הסתכלה לאחור פעם או פעמיים; בפעם האחרונה שהיא ראתה אותם, הם ניסו להכניס את הנמנמן לתוך קומקום התה.
"בשום מחיר שבעולם, אני לא אחזור לשם לעולם!” אמרה אליס, כשעשתה את דרכה ביער. “זוהי מסיבת התה המטופשת ביותר שראיתי בחיים שלי!” בו ברגע שהיא אמרה את זה, היא שמה לב שבאחד העצים ישנה דלת המובילה היישר לתוכו. “זה מאוד מסקרן!” היא חשבה. “אני חושבת שאני יכולה להיכנס מייד.” והיא פסעה פנימה.
שוב היא מצאה את עצמה במסדרון ארוך. בעזרת מפתח הזהב הקטן, היא פתחה את הדלת שהובילה לתוך הגן. ואז היא התחילה לכרסם מהפטרייה (היא שמרה חתיכה בכיס) עד שהיא היתה בגובה של 30 סנטימטר; ואז היא עברה במסדרון הקטן; ואז...היא מצאה את עצמה סוף כל סוף בגן היפהפה, בין ערוגות הפרחים הזוהרות והמזרקות הקרירות.

תרגום לעברית:
יוסי נפקר